מאת: פיני רובינשטיין, עו"ד
עת"מ 1472-09 קנר נ' עיריית ירושלים, ניתן ביום 13.9.2012 ע"י בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים.
עובדות:
1. העותר (להלן: "קנר") הינו המחזיק בדמי מפתח של שני מחסנים תת-קרקעיים המצויים בקומת המרתף של בניין ברח' שמאי 17 בירושלים (להלן: " המחסנים"). גודלם של המחסנים הוא 85 מ"ר ו- 41 מ"ר.
2. המחסנים משמשים לאחסנת סחורות הנמכרות בחנותו של קנר, המצויה ברח' בן הלל 14 בירושלים. המחסנים מכילים סחורות לתקופות אחסון ארוכות, לקוחות החנות אינם מבקרים במחסנים ולא מתנהלת בהם כל פעילות עסקית או מסחרית.
3. בין השנים 2002-2009 הטילה המשיבה (להלן: "העירייה") על מחסני העותר חיוב ארנונה לפי סיווג של "משרדים, שירותים ומסחר" הקיים בצו הארנונה של העירייה.
4. לטענת קנר: א – לעירייה אין סמכות לחייבו בארנונה בגין המחסנים, שכן צו הארנונה של העירייה אינו כולל סיווג של מחסנים. ב – החלטת העירייה לסווג מחסנים תת-קרקעיים בסיווג "משרדים, שירותים ומסחר", הזהה לסיווג החל על משרדים וחנויות, היא החלטה בלתי סבירה באופן קיצוני, ועל כן יש לבטלה.
בית המשפט לעניינים מנהליים פסק:
1. תקנה 1 לתקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), תשס"ו-2007 (להלן: "תקנות ההסדרים"), מגדירה את הסיווג של "משרד, שירותים ומסחר". הגדרה זו דומה להגדרת הסיווג "משרדים שירותים ומסחר" בצו הארנונה של העירייה.
2. המכנה המשותף לכל סוגי הנכסים המנויים בהגדרה של "משרד, שירותים ומסחר" בצו הארנונה של העירייה, הוא שבכולם ניתן שירות לציבור או שנמכר בהם מוצר או משאב מסויים המשרת את הציבור, ונראה לכאורה כי הגדרה זו לא נתכוונה לכלול סוגי נכסים כגון מחסנים תת-קרקעיים, השונים במהותם מסוגי הנכסים המפורטים בהגדרה זו.
3. משכך, הסיווג שעל פיו חייבה העירייה את קנר בארנונה (בסיווג "משרד, שירותים ומסחר"), בהיעדר סיווג של מחסן בצו הארנונה שלה, אינו סיווג המתאים לשימוש שנעשה בנכסים אלו, שכן המחסנים של קנר נמצאים מתחת לפני הקרקע, כאשר השימוש היחיד שנעשה בהם הוא איחסון סחורות הנמכרות בחנותו של קנר, שאינה סמוכה למחסנים.
4. לעניין סבירות ההחלטה לסווג את המחסנים בסיווג "משרד, שירותים ומסחר" – התעלמות העירייה מהשוני במאפיינים של השטח, הסוג והשימוש בין מחסנים תת-קרקעיים ובין חנויות ומשרדים, עולה כדי חוסר סבירות קיצוני. אין זה סביר שהעירייה תחייב באותו תעריף, הן נכסים מסחריים עיקריים המצויים במרכז העיר או בקניון מרכזי והן מחסנים תת-קרקעיים המשמשים לאחסון בלבד ואינם צמודים לנכס העיקרי ומשמשים אותו בפעילות היומיומית.
5. לא זו אף זו, בעמ"נ 274/05 מנהל הארנונה של עיריית גבעתיים נ' קו אופ הריבוע הכחול בע"מ, נדונו בין היתר מחסנים שהיו מצויים בקומת המרתף של המבנה, ולגביהם נפסק כי יש לסווגם כמחסן למרות צמידותם לנכס העיקרי, שכן מיקומם, שאינו נגיש באופן יום-יומי, מצביע על הקושי בשימוש השוטף בהם. כמו כן העובדה שיש בהם פריטים הנמצאים במשך זמן, מעידה גם היא כי הם נועדו לאחסנה בלבד. הדברים הנ"ל יפים גם לענייננו.
6. לנוכח כל האמור, יש לדחות את וענת המשיבה לפיה יש לסווג את המחסנים של קנר באותו סיווג של הנכס העיקרי, קרי, חנותו של קנר. זאת, שכן מדובר במחסנים המרוחקים מן החנות וממוקמים בקומה תת-קרקעית ואין זיקה ישירם בינם לבינה, באופן שהם אינם משמשים אותה בניהול המסחר היום-יומי.
7. כמו כן, בהיעדר סיווג מתאים וסביר למחסנים בצו הארנונה של העירייה, וכל עוד לא תוקן הצו, אין ביכולתה של העירייה לגבות מקנר חיוב בגין נכס שאין לו סיווג.
